החלטת החומר בשלדת הנגרר מעצבת את כל חייו הכלכליים של הרכב. פלדות בחוזק גבוה ועמידות שחיקה וסגסוגות אלומיניום הם שני הקטבים המרכזיים של החלטה זו; והתשובה הנכונה משתנה לפי המטען המובל ופרופיל התפעול.
היכן הפלדה חזקה
פלדות עמידות שחיקה, הודות לקשיותן הגבוהה, הן חסרות מתחרים ביישומים שבהם המגע השוחק אינטנסיבי, כגון פסולת בניין, עבודות עפר ומטעני מכרות. חוזק כניעה גבוה מספק את אותו חוזק בחתך דק יותר, ומעניק רווח משקל משמעותי לעומת פלדת מבנה קלאסית. גם קלות הריתוך וזמינותה הרחבה של תשתית התיקונים מעניקות ביטחון בצד הצי.
היכן האלומיניום חזק
האלומיניום, בזכות צפיפותו הנמוכה, הוא הסטנדרט בגופי מיכליות וצוברים שבהם נדרשת קלות משקל מוחלטת; הודות לעמידותו בקורוזיה ניתן להשתמש בו ללא צבע, וערך הגרוטאות שלו גבוה. לעומת זאת, מודול האלסטיות הנמוך שלו הופך את בקרת השקיעה לקריטית יותר, והתנהגות העייפות שלו מציבה דרישות מחמירות יותר על תכנון פרטי החיבור בהשוואה לפלדה.
קריטריונים להחלטה
- אם קיים מגע עם מטען שוחק: פלדה עמידת שחיקה
- אם העדיפות היא קלות משקל ועמידות בקורוזיה: אלומיניום או מבנה היברידי
- באזורים שבהם מתרכזים עומסים נקודתיים: חיזוק מפלדה בחוזק גבוה
- עלות בעלות כוללת: יש לחשב יחד דלק, תחזוקה וערך יד שנייה
ההנדסה המודרנית של נגררים מתכנסת לרוב לא לתחרות בין שני החומרים, אלא לפתרונות היברידיים המשתמשים בכל אחד מהם באזור שבו הוא החזק ביותר.