ככל שהגוף עולה, מרכז הכובד של הרכב נע כלפי מעלה במהירות; מכולית הטיה בהרמה מלאה נמצאת ברגעה הרגיש ביותר מבחינה מכנית. ברגע זה, שיפוע קרקע קטן או הידבקות המטען לצד אחד עשויים להספיק כדי להפיל את הרכב.
הסיבות הטיפוסיות להתהפכות
- קרקע משופעת או רכה: שיפוע צידי גדל בהשפעתו במהלך ההרמה; בקרקע רכה, שקיעת צד אחד מייצרת את אותה תוצאה
- מטען דביק: אם אדמה רטובה או חימר נשארים תלויים במחצית אחת של הגוף, מרכז הכובד נע פתאום הצידה
- חוסר יישור בין תומך לנגרר: בצירוף העומד בזווית שבורה, כוח ההרמה מפעיל לחץ צדדי על השילדה
- רוח: גוף מורם הוא משטח מפרש רחב; ברוח חזקה יש לדחות את הפריקה
- תנודת מתלים: דילוג על נוהל הפריקה במתלה אוויר יוצר במהלך ההרמה פלטפורמה רועדת
משמעת פריקה בטוחה
סדר הכללים ברור: מיישרים את הרכב על קרקע ישרה ויציבה, באותו ציר עם התומך; אם נוהל היצרן דורש זאת, מעבירים את המתלה למצב פריקה; פותחים את נעילות הדלת ומבצעים את ההרמה תחת השגחה רציפה. אם מורגש שהמטען אינו זורם, אין להרים את הגוף עוד — יש להוריד ולפתור את הבעיה על הקרקע. ניענוע הרכב קדימה-אחורה כדי לנער את הגוף הוא ההרגל הנפוץ והמסוכן ביותר בשטח.
תאונות התהפכות מסתיימות כמעט תמיד באותו משפט: "תמיד עשינו ככה." תפעול בטוח הוא שם הנוהל שאינו מאפשר למשפט הזה להיאמר.