כאשר רכב כבד מאט, אנרגיה קינטית עצומה הופכת לחום ברפידות הבלם ומתפזרת באוויר. נקודת המוצא של טכנולוגיית הסרן החשמלי (e-axle) היא בדיוק בזבוז זה: המנוע עובר למצב גנרטור, הופך את אנרגיית ההאטה לחשמל ומאחסן אותה בסוללה המותקנת על הנגרר.
מקורות ההשבה
רגעי האיסוף היעילים ביותר הם ירידות ארוכות ותנועת עצור-נסע חוזרת. בירידה נדרשת ממילא בלימה לשמירה על מהירות קבועה; ה-e-axle הופך התנגדות זו לייצור חשמל, ותוך כדי כך גם מפחית את התחממות בלמי השירות. בהפצה עירונית, כל עצירה כותבת תרומה קטנה אך רציפה לסוללה.
לאן הולכת האנרגיה שנאספה?
- ניתנת בחזרה כתמיכת הנעה ביציאה ובטיפוס בעלייה
- משמשת להזנה חשמלית של יחידת הקירור הפריגורית
- מזינה מערכות עזר כגון סרן הרמה, מעלית דלת אחורית ותאורה
- תורמת לטווח הכולל בעת צימוד עם גורר חשמלי
בצד ההנדסי, הנושא הקריטי הוא האינטגרציה: על ה-e-axle לתקשר ללא רבב עם מערכת הבלמים ויחידת הבקרה של הרכב; מומנט ההשבה אסור לו לסכן לעולם את אחיזת הכביש והיציבות. במערכת המכוילת נכון הנהג אינו חש בהבדל כלשהו; ההבדל ניכר רק בחשבון הדלק ובסעיפי תחזוקת הבלמים. השבת האנרגיה היא סעיף הכנסה שקט הנכתב ישירות אל עלות הבעלות הכוללת של הנגרר.